- רשתות חברתיות לא יכולות להחליף אתר אישי כי ברשת החברתית האדם נבלע וזה גם לא נגיש למנועי חיפוש.
- פייסבוק היום פועלת למען עשיית כסף לביתה ולא כדי "לחבר אנשים".
- נשאלת השאלה איפה להיות (אתרים, רשתות מסוימות) – והתשובה: במקום שהקהל שלך נמצא.
- כדאי להתרכז בערוץ עיקרי ובערוצי קפיצה שמטרתם להפיץ את דבר הערוץ העיקרי.
- לכל פלטפורמה פוליטיקה משלה. הפלטפורמה היום היא המסר. (קהילות לצלמים, אתרי לימודים)
- רוב המתבוננים בפייסבוק לא ילחצו על הקישור, לכן צריך לעדכן אותם ברמה של שורה.
- צריך לתת להם משהו שיגרום להם להיות מרוצים. למשל תובנה ומשם קישור לעוד מידע. כי הצרכנים חסרי סבלנות, ויש להם עוד המון חומר לעבור עליו. בפייסבוק – הפניות קצרות עם תמונה.
- בכל מקום נקפיד על קישורים צולבים. "…כן, בקרו גם באינסטגרם שלנו."
7 צעדים לניהול נוכחות אפקטיבית ברשת
- הדרך הטובה ביותר היא לתכנן קדימה. מה אני רוצה להיות עוד שנה שנתיים. מה אני בונה כאן.
- תכנית אסטרטגית. הגדרה של המטרה, למשל: קשר עם הקהל, מכירות, מנויים חדשים.
- אילו ערוצים מתאימים לנו (פייסבוק היום במגמה להעלים את הדפים העסקיים והחשיפה אליהם הולכת וקטֵנה (אלא אם אתה בשיטתם "מקדם" בתשלום את הפרסום). אם יש לכם 1,000 אוהדים – תיחשפו במקרה הטוב רק ל-100. עסקים צריכים לעשות חושבים מחדש – אולי כדאי לשווק באמצעות ניוזלטר.
- צריך לדעת איפה הקהל שלנו.
- צריך להכיר גופים מתחרים.
- להכיר את מילות המפתח.
- ואז ליצור אסטרטגיית פרסום והפצה.
דף הפייסבוק אינו משמעותי אם לא שמים תקציב וגם אם שמים תקציב לא בטוח שיהיו המרות רבות. מה זה המרות: אנו צריכים למשוך לאתר אנשים דרך הפצה. יחס המרה – מבין האנשים שנחשפים לתוכן, כמה יקליקו על הקישור? 15% – 20% – יחס המרה גבוה מאוד. הממוצע בפייסבוק: 0.1%. כלומר 99.9% מהגולשים לא ילחצו.
(על פי גל מור, מייסד ועורך של אתר חורים ברשת, שיקולים ליצירת נוכחות מקוונת ברשת). 
- מהפך: בעבר היו החברות הגדולות והארגונים "האח הגדול" של הציבור ואילו בעידן הרשתות, קהל הצרכנים הוא "האח הגדול" של הארגונים והמותגים.
- תגובה אחת שלילית בדף שלך אפשר למחוק, אבל לא המון. צריך לענות לעניין.
- קבלת אחריות היא דבר חשוב.
- מאחורי כל משבר יש בני אדם. תקשיבו להם. תענו להם במהירות ובאמפתיה ואולי תוכלו להפוך משבר להזדמנות.
(על פי אדם שוב, מנכ"ל רפרש, ניהול משברים בדיגיטל)
- המדיה החברתית יכולה לשמש לקידום בלוגים, ובמקרה שלנו – אתרים.
- יתרון הפייסבוק: הוא יכול להביא לאתר קהל מזדמן וחד פעמי.
- חסרון הפייסבוק: באתר שלנו אנו שולטים לגמרי. בפייסבוק – לא. הוא רק נותן הרגשה של בחירה חופשית. הם מחליטים מה תקראו.
- הפילוסופיה שמנחה את הפייסבוק: המשתמשים מרוצים יותר מהמוצר ככל שיש להם פחות שליטה עליו.
- רק 5% – 6% מהחומר מגיע אליך וגם הוא לא תמיד הדבר שמעניין אותך.
- אמנם "כל העולם" בפייסבוק אך הוא שטחי. ה-engagement נמוך ושטחי ביותר.
- הפייסבוק לא תורם למימוש עצמי, יש בו הרבה בזבוז זמן. לעתים קרובות ציר הזמן משתנה, ומשתנה האלגוריתם של מה יראו בו.
(על פי עמי סלנט, מידען ראשי, מכון מופת, הבלוג והפייסבוק מנקודת מבט של הבלוגר)
- ארגונים רבים משתמשים בפייסבוק כתחנת שידור מ"אחד לכולם" בעוד שהרשת החברתית מאופיינת בתקשורת מכולם אל כולם, מעין כיכר העיר.
- בלוגים ופייסבוק – האם זה ז'אנר או פורמט?
- הבלוגים הם ז'אנר, הרשתות החברתיות, פייסבוק, לינקדאין הן פורמט.
- בעבר: עשית ולא פרסמת – כאילו לא עשית.
- וכיום: עשית ופרסמת ולא פרסמת שפרסמת – כאילו לא עשית….
- פורמט הרשתות כגון הפייסבוק – בשביל להדהד את הפרסומים.
- הבלוגים, האתרים הם ז'אנר. מנהלי האתרים מחפשים פלטפורמה להפיץ את התכנים, ולזה משמש הפייסבוק, למשל.
(על פי יגאל חמיש, מסע
בלוגים בעידן הפייסבוק?! בהחלט ילכו שניים יחדיו גם אם כאילו לא נועדו…)
...יומן קריאה יומן צפייה יומן... 